פסיכולוגים מומלצים בשפלה:רגש, אמפתיה, חמלה-הם כלים פסיכולוגיים חיובים הן עבור האדם הבודד, והן בחברה ובארגונים.

שמי זיו אייל אני פסיכותרפיסט בראשון לציון ,רחובות והשפלה. למידע אודות טיפול ניתן ללחוץ על הצילום מטה המשמש כקישור.

פסיכולוגים מומלצים בשפלה

ישנה תפיסה הרואה ברגש שלנו רעש המונע בעדנו מלהיות יעילים במציאות החיצונית.  הרגש הוא עיוות של הרציונליות ואינו מאפשר שיפוט נכון ומדויק של המציאות ופעולה בה. המחקרים בתחום הכלכלה ההתנהגותית שלהם הקדשתי מספר מאמרים כאן-מגלמים תפיסה זו ואולי הביטוי החד ביותר שלה הוא זה הבא לביטוי בספרו של דניאל כהנמן -"רעש". 

"המהפכה האפקטיבית" בפסיכולוגיה קוגניטיבית הדגישה את התפקיד הקריטי שיחסים בן אישיים והרגש ממלאים בקבלת החלטות אנושית.

אבל שורשי תפיסה זו עמוקים הרבה יותר היסטורית -ולמעשה נעוצים בשורשי הפסיכולוגיה הפרוידיאנית. פרויד ראה באדם או ליתר דיוק באגו שלו, סירה השטה בתוך המים הסוערים האמוציונליים שהוא אינו מודע לעומקם ולעוצמתם. הרגש או האמוציות הם הזנב המקשקש בכלב תוך יצירת  האשליה בראשו של הכלב שהוא זה שבשליטה. ובכן זה נכון.

פסיכולוגים רחובות

אבל נכונות נקודת מבט אחת, לא בהכרח שוללת נקודות מבט אחרות. נקודות מבט אחרות אלו כוללות למשל תפיסות המוניסטיות הרואות באדם והישגיו התרבותיים ביטוי של הרגש לא פחות מאשר השכל הרציונלי. ומציגות את החשיבה הרציונלית ככלי המשרת מטרות החורגות מהרציונליות ומתבטאות במושגים רגשיים, כמו למשל "אושר".

גם בתוך שדה המחקר החדש של הכלכלה ההתנהגותית והארגונית ישנן תפיסות הרואות ברגש יותר מרעש שצריך להתעלות מעליו.  תפיסות אלו מדגישות את הראיה של האדם כחיה חברתית במהותה, ואת היחסים, החיבורים ,שיתוף הפעולה והתקשורת בן אנשים ככוח הייחודי שהפך את ההומו ספיאנס להצלחה הגדולה ביותר של האבולוציה על פני כדור הארץ עד כה. ומה שהופך קבוצת אנשים למשפחה, שבט, חברה או מדינה הוא הדבק הרגשי. סיגל בר שדה, חברה ועמיתה, הייתה מהחוקרים המרכזיים שקידמו ראייה של הרגש  כגורם חיובי חשוב גם ברמת ההתנהגות הרציונלית.

 בר שדה, שמחקריה על התרבות הארגונית חשפו את הדינמיקה הפנימית הרגשית של מקום העבודה האמריקאי בדיוק כמו פרקים של "המשרד", ומי שייעצה לאינספור חברות כיצד לאמץ ולטפח את הרווחה הרגשית של עובדיהן, מתה בפברואר השנה(2022)כשהיא בת 56.

בעלה, יונתן בר שדה, אמר שהסיבה לכך היא גידול במוח.

פסיכולוגים בראשון לציון



ד"ר בר שדה, פרופסור לניהול בבית הספר לעסקים של וורטון באוניברסיטת פנסילבניה, הייתה חלוצה במה שפסיכולוגים ארגוניים מכנים המהפכה האפקטיבית: חקר האופן שבו רגשות, לא רק התנהגות וקבלת החלטות, מעצבים תרבות במקום העבודה, וכיצד הם משפיעים על ביצועי הארגון.

"במשך זמן רב, רגשות נתפסו כרעש, כמטרד, משהו שצריך להתעלם ממנו", אמרה ל-MIT Sloan Management Review ב-2020. "אבל דבר אחד שאנחנו יודעים עכשיו אחרי יותר מרבע מאה של מחקר הוא שרגשות הם לא רעש - אלא הם נתונים. הם חושפים לא רק איך אנשים מרגישים, אלא גם מה הם חושבים ואיך הם יתנהגו".

במחקר אחד היא הראתה שרגשות ומצבי רוח מדבקים - שאנחנו מחקים באופן לא מודע את הביטויים וההתנהגות של הסובבים אותנו. 

היא נתנה לקבוצות של אנשים משימה להשלים יחד; שלא הייתה ידועה למשתתפים. היא גם הקצתה אדם אחד בכל קבוצה להביע רגש מסוים - להישען אחורה ולזעוף פנים או להישען קדימה ולחייך.

לאלו בקבוצת הזועפת, היא גילתה, היה הרבה יותר קשה להסכים זה עם זה, בעוד שחברי הקבוצה עם האדם המחייך הגיעו להסכמה מהר יותר ועם הרבה פחות קונפליקטים.

פסיכולוג קליני ברחובות


במחקר אחר, שנערך עם האקן אוז'ליק מאוניברסיטת קליפורניה סטייט, סקרמנטו, היא  דגמה במחקר שמנה 650 אנשים ושנושאו בדידות במשרד ומצאה שיש שלבדידות השפעה משמעותית על הפרודוקטיביות - אבל גם שאפילו חבר יחיד במשרד יכול לקזז את ההשפעות השליליות הללו.

ד"ר בר שדה לא הייתה רק מהראשונים שהסתכלו על תפקידם של רגשות בתוך ארגונים; מחקריה נחשבו באופן נרחב לקפדניים והחשובים ביותר בתחומה.

"היא הייתה התגלמות של מדענית איכותית", אמרה אנג'לה דאקוורת', פסיכולוגית ועמיתה של ד"ר ברסאיד בוורטון. "כל מה שהיא עשתה היה אבן יקרה."

ד"ר בר שדה הייתה חסידה רהוטה של מה שהיא כינתה ;'אהבה מלווה': השילוב של חיבה, חמלה וידידות שלדבריה סימן תרבות בריאה במקום העבודה. היא ייעצה לחברות וארגונים כולל קוקה קולה, סיסקו וליגת הכדורגל הלאומית בארה"ב  כיצד לטפח סביבה כזו בקרב עובדיהם.

אבל היא גם הזהירה שלא כל הרגשות החיוביים מתאימים באותה מידה בכל הקבוצות. יחידה צבאית, לדבריה, תרוויח יותר ממנהיג ששם דגש על גאווה ואופטימיות על פני, למשל שמחה וחמלה. גם לרגשות שליליים יש מקום, אמרה, וציינה שכעס הוא אינדיקטור חשוב לכך שמשהו לא בסדר וצריך לטפל בו.
לא כל תרבויות מקום העבודה מתאימות לכל העובדים, היא טענה, גם אם על הנייר כישוריהם וניסיונותיהם משתלבים עם אלה של עמיתיהם לעבודה.

"מה מקובל לבטא או להדחיק משתנה מאוד ממקום למקום", אמרה לוול סטריט ג'ורנל ב-2012. "סאות'ווסט איירליינס היא תרבות האהבה שבה מצופה ממך להראות רגשות חיוביים. לאמריקן איירליינס יש תרבות רגשית מוגבלת יותר. להיות במקום הלא נכון יכול לגבות מחיר רגשי".

חלק ממה שהפך את ד"ר בר שדה ליעילה כל כך בקידום והצגת תפיסת המחקר אודות רגשות היה שהיא ישמה את מה שלימדה. היא הייתה מתקשרת מיומנת ואמפטית על הנייר כמו גם בכיתה ובחדר הישיבות, היא משכה אליה אנשים, בין אם כסטודנטים ובין אם כקולגות, ויצרה רשת של חוקרים שנועדו לקדם  את התובנות שלה הלאה.

פסיכולוג קליני ראשון לציון


"הייתי בתחום זמן מה, והיו לי דעה מוצקה וחזקה שאם רק נוכל להיות פחות רגשיים, העבודה תהיה טובה יותר", אמר אדם גרנט, עמית של ד"ר ברסאיד בוורטון, בראיון טלפוני. "ואני כבר לא מאמין בזה, כתוצאה מהמחקר שלה וכתוצאה מההוראה איתה במשך תריסר שנים."

סיגל גולנד נולדה ב-28 באוגוסט 1965 בחיפה, ישראל. אביה, יעקב גולנד, היה מהנדס בבואינג; אמה, נילי (יוטן) גולנד, הייתה מהנדסת תוכנה. המשפחה עברה ללוס אנג'לס כשסיגל הייתה בת 3 כדי שמר גולנד יוכל ללמוד לתואר שני במכון הטכנולוגי של קליפורניה, והיא גדלה באזור לוס אנג'לס. סיימה את לימודיה באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ב-1986 עם תואר בפסיכולוגיה, והמשיכה לדוקטורט בהתנהגות ארגונית מבית הספר לעסקים של האס באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. היא לימדה בבית הספר לניהול בייל במשך עשור לפני שהגיעה לוורטון ב-2003.

היא נישאה ליונתן בר שדה בשנת 1986. יחד אתו היא הותירה אחריה הורים; אחיה ירון; בנותיה, סיון ומעיין; ובנה, איתי.

הרופאים גילו את הגידול של סיגל סמוך לתחילת המגיפה. היא בכל זאת  בחרה לצלול עמוק יותר לתוך עבודתה, והבינה שבמצב שנוצר בו עובדים פזורים בבתיהם, רבים מתחומי המחקר שלה, כמו בדידות במקום העבודה, היו פתאום חשובים מתמיד.

היא עזרה לחברות לתכנן דרכים לשמור על תרבות רגשית בריאה בעולם של עבודה מרחוק, וכאשר החלו  החיסונים בתחילת 2021, היא עזרה להוביל צוות משימה לשכנוע אנשים נוספים לקבל את החיסונים.
"אנחנו מקדישים זמן רב ליצירת ידע שאנו בודקים כדי שיהיה ישים לאחר מכן. כל העניין ביצירת ידע הוא שיהיה שימושי ומעשי", אמרה ל-The Daily Californian ב-2021. "אין שימוש טוב יותר לידע שלנו מזה כרגע".