לימוד ציור בשלבים: פסטלים, שמן, משחת עיצוב.

לימוד ציור בשלבים: שימוש בפסטלים, שמן ומשחת עיצוב.

אני מאמין בלימוד ציור בשלבים בכמה משמעויות (שלבים יכולים להבנות סדר מצד אחד-דרך חלוקה של תהליך מורכב לכמה מרכיבים בסיסים יותר, או להפך. שלבים ושכבות סותרות, היוצרות מתח, סתירה ופרדוקס ביניהן-יכולות לשמור על אי סדר ו'אי הידיעה'  להיכן יוביל הציור ולמתוח אותם למשך זמן ארוך יותר).  כאן אתמקד בבניית ציור ראליסטי דרך טקסטורות, ושכבות של סוגי צבעים שונים. 

ציור בפסטלים יבשים על משחת עיצוב. ציור מעל פיסול.  ציור בטכניקה המאפשרת להעביר קמטים ,עור, ואיכויות ראליסטיות. טכניקות פיסוליות המעורבות בציור מאפשרות למתוח את גבולות החומרים, ואף להשתמש בהם בצורה שהיא 'בניגוד לאופיים'. 

את הטקסטורה בציור ניתן כאמור ליצור במשחת עיצוב (אל תקנו משחת עיצוב, הכינו לבד מצבע אקריליק, מעורב בחומרים גרגיריים שונים: אבקת גיר לטקסטורה חלקה, חול דק לטקסטורה בינונית, מלח גס לטקסטורה גסה. את צבע האקריליק ניתן להחליף במשחת שליכט אקרילי, שלה יכולת הדבקה וגמישות טובה יותר). אבל ישנן דרכים מעניינות נוספות. קמטים ניתן ליצור על עיסת נייר-או נייר טישו עדין המודבק בצורה של קמטים. גילוף עדין בקל קר באמצעות סכין חמה יכול להפוך את הציור לתלת ממידי ממש. הדבקת בדים מסוגים שונים יכולה גם היא להיות מעניינת. 

לאה ניר-ציור בפסטלים יבשים על משחת עיצוב, בסיס כחול באקריליק.

ציור רב שכבתי ריאליסטי, הוא בעל היסטוריה אמנותית ארוכה, עוד קודם לרנסנס. הטכניקה מפרידה בן צבעי הפנים הסופיים (צבעי העור), לבן השכבה שנועדה ליצור תלת ממדיות בציור דרך טון הצבע(רמת הכהות שלו).  שיטות שונות ורבות נוצרו במשך השנים תוך שימוש בסוגי צבעים שונים. בצבעי שמן ומים -הטכניקה ידועה בשם גלזיניג -(Glazing)- מהמילה גלאס-זכוכית. שכבות רבות, זו על גבי זו כמו זכוכיות צבעוניות המונחות אחת על השנייה. בתקופת הרנסנס מקובל היה להשתמש בשכבה בסיסית של צבע חום מדולל כדי להשיג נפח. "שכבת בוץ", בדרך זו למשל צייר לאונרדו דה וינצ'י את המונה ליזה. טכניקה זו יצרה הרמוניה בציור והעבירה את העומק בצורה חלקה ומרומזת. אז'ן דלקרואה (1798 – 1863) מי שנחשב לגדול הציירים הצרפתיים, החליף את החומים בכחולים ויצר מהפכה אומנותית שהדגישה דרמטיות על חשבון הרמוניה. בציור המודרני, מקובל כבר להשתמש בשכבות בסיס צבעוניות מאוד כדי ליצור נפח.

 אנחנו נשתמש בבסיס אקריליק כחול במקומות המוצלים והעמוקים  כדי ליצור מתח, תלת ממדיות, וניגודים חדים ודרמטיים בן אור וצל.  הכחול הפרוסי  הוא הכחול המועדף עלי לזה.

 אין צבע שנותן עומק גדול יותר בציור  אין צבע שדוחף יותר לאחור את החלקים הצבועים בו  בציור כמו הכחול.

 בתחום חקר התפיסה החושית  הנקרא 'פרספקטיבה של צבע, או הפרספקטיבה האטמוספרית,

הבוחן כיצד צבעים יוצרים  את תחושת העומק . הכחולים באופן כללי נתפסים כעמוקים והרחוקים ביותר . הם נתפסים כיוצרי עומק גדול יותר מהשחורים.

. (למעשה אין מושג כזה שחור, כל השחורים הם כחולים כהים מאוד, שחור הוא מושג יחסי, המבטא את בליעת האור,

שחור הוא חוסר אור.)

 במקום צבעי שמן נשתמש בפסטלים יבשים. ציור בפסטלים יבשים מאפשר ליצור אפקטים מורכבים ומעברי צבעים מדורגים מהירים יותר מכל צבע אחר. הפסטלים היבשים בהם השתמשנו בשכבה האחרונה, יוצרים שכבות שקופות אבקתיות מעל למרקמים השונים. שכבות קלילות מאוד, עם אפקט אחר, שונה מסוגי צבע אחרים.

זהו צבע מהיר מאוד שמערבבים באצבע על גבי הבד או הנייר ויוצר תוצאה מרשימה, זה כמו לעבוד בפחם צבעוני.

ניתן לעבוד גם בפסטלי שמן טובים. אולם התוצאה תראה כבדה יותר, ותהליך המיזוג של הצבעים, איטי יותר, אבל עוצמת הצבע חזקה יותר.