לימוד ציור: ראליסטי דמיוני

יצירות ספרות לימדו אותי לצייר ולפסל, כמו גם ללמד. לא פחות , אני אומר שוב את המובן מאיליו לגבי-אמנות פלסטית.

כל אמנות, ציור, פיסול , ריקוד , או שירה, לא עוסקים במציאות  החיצונית אלא בדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות,

במה אנחנו עושים עם המציאות, ג'ורגיה אוקיף אחת הציירות האמריקאית הגדולות אמרה פעם שאין דבר מציאותי פחות, מציור מציאותי, אתה תמיד בוחר, בוחר מה לצייר, מה לראות, ומה להשמיט, ומה להדגיש. לא הנאמנות למקור היא שחשובה

אלא הנאמנות לעצמך. הסטייה. 

., לפעמים דימוי או תיאור פותח אפשרויות חדשות לראות לחשוב על תנועה ציורית, או תנועה של חומר בפיסול

.התנועה הזו דרך שדות אמנות ולא אמנות בצורה מקבילה-היא הערובה היחידה ליצירתיות, עצם המעבר בן מילים

למשל לציור-מחייב תרגום יצירתי, מעבר בן ציור לפיסול, מעבר בן חמרים שונים. כל אלה פותחים ,ערוצים חדשים , שפות חדשות.

אורסולה לה גווין מתה השנה-  ניל גיימן אמר שצד שמאל של החושך -צריך להפך לקריאת חובה, של כל ילד או ילדה בגיל 12,

אני קראתי אותו בגיל 20 , והתחלתי לגדל דרקונים.  כששירה  עלתה לתיכון היא הודיעה לי עם אותו מבט מרוחק שלה בזמן

שנסענו יחד, הנסיעות טובות לשיחות, על הכיתה שלה. ,

"כולם שם או זומבים אנדרואידים המופעלים בשלט רחוק, או חייזרים, -בחרתי להיות חייזרית."

אורסולה חשבה מחדש את ספרות הפנטזיה, במרכז העמידה את השינוי, זה המניע או המרכז של כל יצירה ספרותית עבורה.

אני חושב שזה נכון, אמנות עוסקת בשינוי, מגע בן אנשים עוסק בשינוי, זה מרכיב מהותי בצורך שלנו לצאת לשם. אנחנו כמהים לשינו ופוחדים ממנו.

האהבה אינה סתם יושבת שם כמו אבן, היא צריכה להיעשות, כמו לחם. ,

להיעשות מחדש כל הזמן. להיעשות חדשה. וכשאתה מדליק נר, אתה גם מטיל צל."

ציור בטכניקה מעורבת, חוגים ברחובות

קולג' דקלה, הדבקה וציפוי באפוקסי נוזלי- באר יעקב

מעיין חוג ציור ילדים ונוער