חדר כושר ליצירתיות

"היגיון ושכל ישר הם האויבים הגדולים ביותר לצמיחת חברה" -Tadashi Yanai נשיא  Fast Retailing

"זה לא יעבוד, אני אומר לך את זה מניסיון." והניסיון שלנו צומח עוד ועוד ככל שאנו מתבגרים, כמו קירות שסוגרים עלינו. הכישלונות כמו ההצלחות הופכים לסורגים ,לעמוד שידרה מאובן, אנחנו מפסיקים לנסות, אנחנו מפסיקים להאמין באפשרויות. 

"רק המתים זכאים לפסלים, אולם אני בורכתי בפסל עוד בחיי. אני כבר מאובנת." (מרגרט אטווד-העדויות)

ואולי אנחנו מאבדים את האומץ למרוד בעצמנו, לשבור שוב את התבניות שעבדנו קשה כל כך ליצור. את הגבולות והאבחנות, בן מה שנכון למה שלא. בן מה שאמתיי לבן מה שלא, בן מה שאפשרי למה שלא. אנחנו מפסיקים לשאול למה, להטיל ספק.

במאמר על הניהיליזם מדבר נולן גרטס (Nolen Gertz) על הסכנה שזה ינכר אותנו מכל מה שטוב ונכון אך גם על כך שנקודת מוצא של ספק כלפי כל אמונה יכולה להיות חיובית.

"ניהליזם-כפי שחנה ארדנט פילוסופית המאה ה20-  איבחנה הוא איום מתמיד, עדיף להבין אותו לא כ"אוסף מחשבות מסוכנות" אלא כסיכון הקיים בעצם פעולת החשיבה. אם אנו חושבים מספיק על כל רעיון שהוא,  לא משנה כמה חזק הוא נראה בתחילה. או כמה הוא מקובל, אנו מתחילים לפקפק באמת שבו. אנו גם מתחילים לפקפק אם אלו המקבלים את הרעיון, באמת יודעים או אכפת להם- מה מידת הנכונות שלו. זהו צעד אחד לפני הטלת ספק בכל.  כולם בטוחים במה שלא בטוח. בנקודה זו על סף הניהיליזם, יש לך שתי ברירות, להמשיך לחשוב ולהסתכן בניכור שלך מהחברה, או להפסיק לחשוב להסתכן בניכור שלך מהמציאות."

"לרצות שמישהו יגיד לך איך להיות אחראי זה לא המשמעות של להיות אחראי. אחריות היא לא משהו שעושים, זה חלק ממה שאתם. להיות אחראי זה להיות אנושי, להיות אינדיבידואל. להיות מסוגל להגיד -אני עשיתי את זה וזו הסיבה לזה שעשיתי זאת. זה לא אומר שצריך לשבור כל מוסכמה חברתית שצריך למצוא, כדי להשוויץ בכמה שאתם ייחודיים. זה אומר שעליכם להיות אינטרוספקטיביים, שעליכם לזהות את נטיותיכם הניהיליסטיות, שעליכם להבין למה אינכם רוצים לקבל החלטות, למה אתם לא רוצים להיות עצמכם."-נולן גרץ

עבודות קרמיקה אמנותית בשילוב אפוקסי

חנוכיות קרמיקה רחלי פורת