האם סבלת/ה מהזנחה רגשית בילדות? - 7 סימנים.
"שורשי החוסן הנפשי...נעוצים בתחושה שאנו קיימים בליבו ודעתו של זולת משמעותי, אוהב וקשוב שמכיל ומבין אותנו".-דיאנה פושה
"ככל שאנו גדלים, אנחנו לומדים בהדרגה לדאוג לעצמנו, הן פיזית והן רגשית, אך את השיעורים הראשונים בטיפול עצמי אנו מקבלים מהדרך בה טיפלו בנו. המידה שבה נצליח להשתמש במיומנות הוויסות העצמי תלויה מאוד במידת ההרמוניה ששררה באינטראקציות המוקדמות שלנו עם מי שטיפל בנו. לילדים שהוריהם היו בעבורם מקור אמין לנחמה ולכוח, יש יתרון לאורך חייהם- מעין חוצץ שמגונן עליהם מפני הרעות שהגורל עלול לזמן."-בסל ואן קולק-נרשם בגוף, מוח נפש וגוף בריפוי מטראומה.
"הסדנה" - היא מרכז לאמנות ולטיפול פסיכולוגי יצירתי, המאגד הן מורים לאמנות בתחומים שונים, והן פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכותרפיסטים- המאמינים שיצירתיות היא מרכיב מרכזי בבריאות הנפשית ובעצם תחושת החיות שלנו. אנו מציעים גם טיפול פסיכולוגי מרחוק (פסיכולוג אונליין). 'הסדנה' מציעה גם טיפולי נוירופידבק ברחובות בתל אביב וראשון לציון כאפשרות לטיפול קצר מועד או משלים לפסיכותרפיה.
ילדים שגדלים בסביבות שבהן בריאותם הנפשית והרגשית אינה נתמכת, שבהם הם אינם נראים, (או אינם נראים בדרך הנכונה להם), והתגובות הרגשיות של ההורים כלפיהם לא מתאימות לחוויה הרגשית הפנימית שלהם, נאבקים לרוב המשך רוב חייהם לפתח הערכה עצמית וביטחון עצמי. הזנחה רגשית בילדות מתרחשת כאשר הורה או הוריו של ילד אינם מגיבים כראוי לצרכים הרגשיים של ילדם. הזנחה רגשית אינה בהכרח התעללות רגשית בילדות. התעללות היא לרוב מכוונת; זו בחירה מכוונת לפעול בצורה מזיקה. בעוד שהזנחה רגשית יכולה להיות התעלמות מכוונת או לא מכוונת מרגשותיו של הילד, היא יכולה להיות גם כישלון ביכולת של ההורה לפעול או להבחין בצרכים הרגשיים של הילד הנובעת מקשיו שלו או מטראומות נפשיות שלו. הורים מזניחים רגשית את עשויים עדיין לספק טיפול וצרכים. הם פשוט מפספסים או מטפלים לא נכון בתחום התמיכה הרגשית האחד הזה. ולמרות שקשה לעיתים לילדים בדיעבד לקבל זאת- לרוב הורים מזניחים אוהבים את ילדיהם.
ההשפעות של הזנחה רגשית אצל ילדים יכולות להיות קשות לזיהוי . יכול להיות להורים קשה לדעת ולהבין שהם עושים את זה. כמו כן, עשוי להיות קשה למטפלים, כגון רופאים או מורים, לזהות את הסימנים העדינים. קל יותר לזהות מקרים חמורים של פגיעות העשויים למשוך את תשומת הלב הגדולה ביותר.
הבנת הסימפטומים של הזנחה רגשית אצל ילדים יכולה להיות חשובה כדי לקבל ולתת עזרה לילד וההורים.
קורסי רישום תל אביב- הפסיכולוגיה של ציור הריק הפנימי
זיהוי דברים שתורמים לצורה ולדרך בה האדם מרגיש לגבי עצמו קשה לאנשים בכל הגילאים, במיוחד לאלה שלא נתמכו בדרך זו. להלן שבע תגובות התנהגותיות נפוצות שאני מבחין בהן בטיפול שלי:
1. להתעצבן כשאנשים לא שמים לב לדברים שחשובים לך, כמו תספורת, קידום, הישג שהשגת לאחרונה בעבודה, או יום ההולדת שלך. ההרגשה הזו ש"לא אכפת להם" נובעת לעתים קרובות מכך שהצרכים הללו לא סופקו בילדות. זה מעלה תחושות שלא רואים אותך ואתה לא משמעותי .
איך להתמודד עם זה: חווית הנטישה או הדחייה היא כפתור כמעט אוטומטי הנלחץ במצבים כאלו אצל אנשים שחוו הזנחה רגשית בילדות. היכולת לפתח מצפן רגשי או חושים נכונים היכולים ליצור זיהוי נכון רגשית של המצב, היא מסע של חיים שלמים. בעיני יש משהו חיובי בעצם הדרישה שיראו אותך ובכעס על כך שלא התייחסו אליך, עם זאת פרשנות לא נכונה ונוקשה של אינטראקציות בן אנשים יכולה להוביל הן לחוויה של דחיה שאין לה קשר למציאות, והן למעגל של שחזור הדחייה הלכה למעשה. אם יוצא לך שם של נודניק חסר ביטחון עצמי, הנפגע כל הזמן, זה בטח לא יעזור לקרב אנשים אליך. לפעמים " לא שמו לב לתספורת שלי" אומר בדיוק את זה. או שאולי הם כן שמו לב , אבל הם שכחו להגיב על זה, זה בסדר להפנות לזה תשומת לב ולבקש בקלילות תגובה. לאנשים שונים יש תפיסה שונה לגבי מה שחשוב ומשמעותי ומה ששולי. זה לא בהכרח אומר שלא אכפת להם או לא אוהבים אותך.
חוגי פיסול קרמי תל אביב - הפסיכולוגיה של מתן צורה להזנחה רגשית.
2. הרגשה מנותקת. אותה תחושה מוכרת שאתם לא נכללים בשיחות, במפגשים חברתיים או באירועים אחרים, מעוררת את התחושה שאתם שקופים ולא קיימים שמקורה במשפחת המוצא. בעוד שלפעמים זו חוויה אנושית נורמלית, אנשים שחוו בילדותם הזנחה רגשית חווים זאת כחוויה מאיינת, חוויה של אי קיום ומחסום החוצץ בינם לבני אדם אחרים ליצירת קשר חברי או אינטימי.
איך להתמודד עם זה: התמקד בבילוי זמן עם אנשים שגורמים לך להרגיש רצוי וכלול. אם אתה מגלה שחברים או בני משפחה מסוימים אינם כוללים אותך באירועים חברתיים, הכירו בתחושה זו. תנו לה שם: "זה מרגיש כואב", "אני מרגיש עזוב" וכו''. לאחר מכן שלחו הודעה או התקשרו למישהו פנוי שרוצה בחברתכם , אינכם חייבים לבלות זמן עם מישהו רק בגלל שהוא משפחה, חלק מקבוצת חברים וכו''. יש לך את הזכות לבלות עם אנשים שגורמים לכם להרגיש רצויים, אהובים וכלולים.
סדנאות קבוצתיות - מתן שם לכאב דרך ציור
3. צורך "לתקן" אחרים או לטפל באחרים. צורך זה יכול לנבוע מהיסטוריה של רצון לעזור להורה או למטפל שאולי נאבקו עם מחלת נפש או תסמיני שימוש בסמים. בספרה פורץ הדרך "הדרמה של הילד המחונן "- אליס מילר תיארה כיצד ילדים החווים הזנחה רגשית עקב אי מסוגלות הורית מסיבות שונות-הופכים להיות ההורים של הוריהם. ילדים חשים לעתים קרובות תחושת אחריות גדולה לעזור להגן על הוריהם , גם אם הם חוו התעללות מצדם . זה יכול ליצור אצל ילדים כאלו שהופכים למבוגרים תבנית קשרים המכונה תלות שיתופית (codependency) בו מבוגר רוצה לתקן מישהו שהוא אוהב ואכפת לו ממנו. מטופלת שלי ניסחה את ההרגשה שלה במילים: "אני צריכה שיצטרכו אותי, אני לא מאמינה שירצו בי אם לא תלויים בי"
איך להתמודד עם זה:
כמו התמודדויות רבות אחרות שנגרמו מפגיעות בגרעין הנפשי העמוק זהו מסע של חיים שלמים ולא פעם הלמידה שלנו נעשית דרך מכות חשמל וכאב ולא עקב הבנה רציונלית. נסו לזהות את התחושה המתעוררת בכם כאשר יש לכם רצון לעזור לאדם האחר. האם זה פחד? חרדת נטישה? האם הערך העצמי שלכם תלוי ביכולת שלכם לשנות ולעזור לאותו אדם? האם אתם לכודים ב"פנטזיית תיקון"? האם אתם מקריבים את חייכם ואת האושר שלכם למען אדם אחר? עבדו על הגבולות שלכם, כולל זכרו שאינכם יכולים לעבוד במקום האדם האחר על חייו שלו.
ציור של פרנסיס ביקון הפסיכולוגיה של הזוועה שאין לה שם.
4.השוואה מתמדת של עצמי לאחרים. חלק מזה הוא חלק נורמלי מהיותנו בני אדם, במיוחד אם אנחנו צעירים. החברה, בטח בתקופה זו בהיסטוריה של עליית הרשתות החברתיות- משפיעה לעתים קרובות על צעירים להיראות ולהתנהג בצורה מסוימת כדי להשתלב בגבולות הקבוצות החברתיות שלהם. אבל כמו כל התנהגות זה עניין של מינון וכמות. אם אתם שמים לב שזה מעסיק אתכם בצורה מתמדת. - שאת/ה משווה את הגוף, בחירות הקריירה, מערכות היחסים והמשפחה שלך לכל מי שאת/ה מכיר באופן אישי או במדיה החברתית - זה עשוי להיות סימן שיש לך הערכה עצמית נמוכה או חוסר ביטחון עצמי .
איך להתמודד עם זה:
מודעות עצמית יכולה לעזור במידה מסוימת, אם את/ה יכול היגמל מהמדיה החברתית, צא מפייסבוק, אינסטגרם, או טיק טוק. או שתבין שאין להם שום קשר למציאות: ולא רק הרשתות החברתיות מרמות, כולנו מציגים את עצמנו כלפי חוץ דרך מסכות גם לא בעולם הווירטואלי.
. הזכירו לעצמכם שדברים אינם תמיד כפי שהם נראים, מכיוון שאנו יכולים לראות רק חלק אחד בחייו של מישהו. הסיפור שלך שונה, לא טוב יותר או גרוע יותר.
חוגי רישום - לתפוס את השקיפות הפסיכולוגית.
5. אתם תמיד מרגישים שאנשים לא מקשיבים לכם., זו דרך שונה להרגיש אתם שקופים, שלא רואים אתכם. וכמובן שזה נובע מאותו גרעין. אנשים עם רקע של הזנחה רגשית בילדות גם לא פעם משחזרים ויוצרים מצבים שבהם לא שומעים אותם-בדומה לנבואה או ציפייה המגשימה את עצמה. הם מדברים בקול חלש, או בצורה שמקשה על הבנה.
איך להתמודד עם זה:
: קחו נשימה והסתכלו על המצב. מה קורה? האם האדם השני מסתכל בטלפון שלו או עומד עם הגב אליך? אם כן, תגיד, "נראה שאתה לא מקשיב. האם נתחיל את השיחה הזו שוב מאוחר יותר?" אם הם לא נראים מוסחים, שימו לב לתחושה. חיקור את זה בטיפול אם זה הופך להיות מטריד.
פיסול בבד מוקשח על ידי אפוקסי ליצירה. הפסיכולוגיה של האנשים השקופים.
6. מרגישים צורך להסביר את עצמכם יתר על המידה או להמציא תירוצים לרגשות.. אם ילדים גדלים בסביבות שבהן רגשות או תחושות היו לא לגיטימיים, מביישים או הובילו לענישה, הם גדלים עם המסר שרגשות או חוויות מסוימות הן "רעות". אנשים רבים שלא הרגישו ששומעים אותם בילדות נוטים להסביר יתר. מסיבות מובנות מאליהן . זה נראה לעתים קרובות גם אצל אנשים שהואשמו כל הזמן בילדותם-הסבר משמש כהצדקות והגנה מראש בפני טענות.; הרצון להסביר יתר על המידה הוא מנגנון הגנה המשמש כדי למנוע מהם "צרות".
איך להתמודד עם זה:
כאשר אתה מבחין שאתה מסביר יתר על המידה או מתרץ רגשות, קחו נשימה והזכירו לעצמכם שאינכם כבר אותם ילדים . אתם לא חייבים לאף אחד תירוצים או הסברים לאיך שאתם מרגישים, יותר מכך ההרגשות שלכם לגיטימיות ויש להן סיבה.
7. הפרעת אכילה או שימוש יתר בחומרים מסוכנים כאלכוהול וסמים : כאשר ילדים מוזנחים רגשית, הם פונים לרוב לאוכל או לחומרים אחרים כדי למלא את החלל הזה, צורך זה לעיתים מוביל להתמכרות לאכילת יתר או לשימוש יתר בחומרים.
איך להתמודד עם זה: אנשים רבים הצליחו לפתח כישורי התמודדות בריאים יותר עם הפרעות אכילה ושימוש בחומרים מסוכנים דרך טיפול פסיכולוגי או טיפולים קבוצתיים.
עבודות פיסול בבד וסיבים בעזרת אפוקסי-סדנת אפוקסי- הפסיכולוגיה של האנשים שלא נשמעים
"דבר אחד הוא לעבד את זיכרונות הטראומה ודבר אחר לחלוטין הוא להתייצב לנוכח הריק הפנימי-אותם חורים בנשמה שנובעים מן ההרגשה שלא הייתי רצוי, שלא רואים אותי, שלא הרשו לי לומר את האמת שלי. אם פני הוריך מעולם לא אורו כשהביטו בך, לא תדע מה מרגיש מי שאהוב או מוערך. אם אתה מגיע מעולם בלתי נתפס, מלא סודות ופחדים, כמעט שאין מילים בנמצא לבטא את שעברת. אם גדלת בלתי רצוי אם התעלמו ממך, זה יהיה אתגר עצום לפתח תחושת בעלות על השליטה בעולמך ותחושת ערך עצמי פנימית ועמוקה."-בסל ואן קולק-נרשם בגוף.
להכיר את הכאב והחור שאנחנו נושאים בתוכנו הוא השלב הראשון בכל התמודדות- כל עוד אנו שומרים סודות ומדחיקים מידע מפני עצמנו אנחנו בעצם נלחמים בעצמנו, הסתרת רגשות משמעותיים תובעת כמות עצומה של אנרגיה. התעלמות ממציאות פנימית מכרסמת בתחושת האני. רק אחרי שאנו מבינים את ההיגיון הפנימי שבהרגשות שלנו והתנהגות שלנו אנחנו יכולים להתמודד ולשנות אותם.