קורס אמנות- Chiharu Shiota

קורס אמנות- Chiharu Shiota

עוד על הפעילויות שלנו

חוגי פיסול

סדנה לפיסול

קורסי פיסול

פיסול כציור תלת ממדי במרחב, בעזרת הגוף. 

ישנם מספר אמנים אליהם אני חוזר שוב ושוב, כאשר יש לי תחושה שהם עיצבו את העולם הפנימי שלי כאמן יותר מכל אחד אחר. אלו מתחילים באלברטו ג'קומטי (מי שהוגדר צייר תלת ממדי), פרנסיס ביקון (שאולי הוא הצייר הטהור היחידי ברשימה), לואיז בורז'ואה, אנטוני גרומלי והצעירה שבכולם - צ'יהארו שיוטה.  רובם נוגעים בתפר שבן אמנויות שונות, פיסול, ציור ומיצג ומסרבים להגדיר עצמם דרך תפיסה אחת, דרך שפה אחת. הם משתמשים בשפות אמנותיות שונות במקביל כמרכיב מרכזי בתהליך העבודה שלהם ויותר מכך הם מורדים במוצהר בניסיון להשתמש ולהיות מוגדר על ידי שדה אחד. יש קשר בתחושה שלי בן האמנות של צ'יהארו שיוטה לספרות של הרוקי מורקמי. הריאליזם הפנטסטי של שניהם-שואב מדימויים לשוניים והופך אותם לדימויים ויזואליים. קשרים הופכים לחוטים. סירות למסע. החוץ הוא דימוי לפנים. הוא צורה של חקר של עולם פנימי. לכן  המושג "להפוך לציור" הוא מושג מפתח. 

Chiharu Shiota אומנית מיצג, פסלת, ציירת וצלמת ממוצא יפני העובדת בשנים האחרונות בברלין,(גם אצלנו- סדרת עבודות ירושלים שלה). ב2015 הציגה בביאנלה בוונציה.

האמנות הקונספטואלית נטתה מאז שנות ה60 לברוח מצורה ולעיתים מרגש, לטובת מושגים מופשטים. זרם נגדי שהתפתח בעשרים השנה האחרונות הוא של אמנים וויזואליים עבורם הצורה היא המרכז. אחת האמניות הבולטות בזרם זה היא צ'יהארו שיוטה, ילידת אוסקה יפן, העובדת בשנים האחרונות בברלין. צ'יהארו מגיעה מהכשרה של ציור קלאסי וארצה לטעון שהמרד בטכניקה של הציור על איכות וחוויה של צורה העומדת במרכז עבודתה-מרכזית. שיוטה מתארת את המעבר מציור דו ממדי לפיסול תלת ממדי כאקט משחרר: "בשנה השנייה בה למדתי ציור, הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך. לציור לא הייתה משמעות עבורי יותר. זוהי אמנות ומיומנות עם היסטוריה עשירה כל כך, אבל אני הרגשתי שזו אינה כבר חלק מההיסטוריה שלי. ואז לילה אחד היה לי חלום, הייתי בתוך ציור דו ממדי אבל לא יכולתי לנשום בגלל צבעי השמן שנשפכו עלי. זו הייתה ההשראה ל"להפוך לציור" (1994). זו הייתה פעולה של שחרור, והבנתי שאני יכולה ליצור אמנות באמצעות הגוף שלי." 

"יש לי עולם בתוך הגוף, ועולם בחוץ...הקו הופך למראה לרגשותיי, הטוויה בחוטים הופכת לקשרים בן החיים שלי לאמנות. אני קושרת בן חפצים יומיומיים כדי לתת משמעות לתחושות מסוימות בחיי."

"להפוך לציור" 1994-The Australian National University School of Art, Canberra, Australia

photos by Ben Stone

הבינאלה של ונציה -2015-

"סירות נושאות אנשים וזמן, זה מסע. אני מרגישה שאנחנו מוכנים לנסוע, אבל אינינו יודעים את היעד. החיים הם מסע ללא יעד....כל החוטים קשורים. קווים, חוטים הם מערכות יחסים. לחתוך חוט שהסתבך זה לחתוך מערכת יחסים...אחרי שהעבודה מוצגת, היא נחתכת, היא לא קיימת יותר, אבל מה שאני רוצה זה להישאר בזיכרון האנשים."