10 ספרים מומלצים על פסיכותרפיה יצירתית

הגישה היצירתית בפסיכותרפיה באה לידי ביטוי הן בספרות המקצועית והן בספרות הבדיונית. המסתורין של מה שמתרחש מאחורי הדלת הסגורה של חדר הייעוץ סיקרן זה מכבר את האנשים שבחוץ. באופן לא מפתיע, עולם שבו סודות, בעיות, רגשות וטאבו- נחלקים עם זר מוחלט, הוא עולם שמעורר קסם מתמשך.

עבודתו של זיגמונד פרויד ותאוריית הלא מודע שלו, הם שחוללו מהפכה בתחום. פרויד טען שכולנו מספרים לא אמינים המופעלים דרך אחיזה של רשת מורכבת יותר של רצונות ומניעים שאותם איננו מבינים. תיאורי המקרה שלו, שכעת מעוררים מחלוקת בצדק, נקראו כמו סיפורי בלשים מרתקים. 

 1. משחק ומציאות מאת דונלד ויניקוט

הפסיכולוג היצירתי ביותר שכתב אי פעם.  לעבודתו החדשנית של ויניקוט כרופא ילדים וכפסיכואנליטיקאי, וליכולתו לכתוב הן מהלב והן מהראש, הייתה השפעה עמוקה על התפתחות הפסיכותרפיה היצירתית . לצד תובנות נפלאות על מקורות היצירתיות בילדים, וכיצד ניתן לטפח אותה בבגרות, הוא גם טבע את הביטוי "אמא טובה מספיק". המונח מתייחס לאם שאינה, כפי שנוהגים להבין לא נכון, כזו שאינה נאותה או בינונית, אלא כזו שמתמודדת עם משימה קשה: גם מטפלת בילדים וגם מאפשרת להם לחוות מספיק תסכולים טבעיים כדי להניח את היסודות למנגנון התמודדות יעיל בהמשך החיים. מעבר לכך ויניקוט חוגג את הרגישות ופגיעות כחלק מרכזי בחיים.

2.  Ordinary People מאת Judith Guest

רומן  על התמוטטות ביתית לאחר הטרגדיה, ובמיוחד על האופן שבו ילד סופג בושה ואשמה בשם המשפחה. ג'ארד מגיע לטיפול כי הוא "רוצה יותר שליטה" אבל באופן פרדוקסלי, לאורך זמן, זה המקום שבו הוא יכול לאבד שליטה ולהתחבר לכאב.


3. הבנת טראומה – גישה פסיכואנליטית, בעריכת קרוליין גרלנד. 

 ספר מצוין על עבודתה של מרפאת הטראומה טביסטוק והגישה שלה לעבודה עם אירועי חיים קשים. תיאורי המקרה מראים כיצד טראומה ראשונית בילדות יכולה להשפיע על יכולתו של אדם להתמודד עם טראומה משנית וכיצד טיפול פסיכולוגי יצירתי משפיע לאורך זמן. 

4. החיים הנבחנים מאת סטיבן גרוש

רב המכר הזה של הפסיכותרפיסט סטיבן גרוש הוא זיקוק הכתוב להפליא של יותר מ-50,000 שעות עבודה עם מטופלים. תיאורי המקרה נקראים כמו סיפורים קצרים המתארים בצורה מושלמת את המעמקים כבדי המשקל של געגוע, אבל, הכחשה ואובדן שמוצאים את דרכם לקליניקה.  אני אוהב במיוחד את התצפיות שלו על שעמום, ואת מושג הפיצול - ציטוט שלו שנחרט בזכרוני, "ככל שהחזית  גדולה יותר, המרתף  גדול יותר", מתאר בצורה מושלמת את הצביעות של אנשי ציבור לאור מעשיהם האישיים.


5. ללא חלקים רעים:

ריפוי טראומה והחזרת שלמות עם מודל המערכות המשפחות הפנימיות- מאת ריצ'רד שוורץ .

האם יש רק "אתה" אחד? לימדו אותנו להאמין שיש לנו זהות יחידה, ולחוש פחד או בושה כשאנחנו לא יכולים לשלוט בקולות הפנימיים שאינם תואמים את האידיאל של מי שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות. אולם המחקר של ד"ר ריצ'רד שוורץ מאתגר כעת את תיאוריית ה"מונו-מוח" הזו. "כולנו נולדים עם הרבה תת-מוחות - או חלקים", אומר ד"ר שוורץ. "החלקים האלה אינם דמיוניים או סמליים. הם אנשים שקיימים כמשפחה פנימית בתוכנו - והמפתח לבריאות ולאושר הוא לכבד, להבין ולאהוב כל חלק".

6. Regeneration מאת פאט בארקר.

מתרחש במהלך מלחמת העולם הראשונה, תפקידו של גיבור הספר המורכב והנתון במאבק פנימי,  ד"ר ריברס,  הוא לעזור לחיילים עם הלם קרב  להתאושש מספיק כדי לחזור לקו החזית. בעוד ריברס, בעבודתו עם דמויות כמו זיגפריד ששון ווילפרד אוון, משתמש בטיפול החלוצי שלו כדי להכיל את הרגשות הקשורים לטראומה, הוא  משנה בהדרגה  את השקפותיו שלו לגבי המלחמה. המחשה לאופן שבו המטפל משתנה בתהליך המפגש עם המטופל.

7. ספרות ספה מאת פיליפה פרי וג'ונקו גראט

 הרומן הגרפי הזה לוקח אותנו למסע עם הפסיכותרפיסטית פטרישיה והמטופל שלה, ג'יימס. הסיפור מסופר בשתי רמות - התמונות מציגות את האינטראקציה על פני השטח, בעוד שההערות מתחת נותנות פירוט מפורט יותר על מה עוד קורה. מושגים פסיכואנליטיים מורכבים כמו העברה והעברה נגדית, השלכה ופיצול נעשים נגישים להפליא. זה גם מצחיק.

8. הכובע של אפרודיטה מאת סאלי ויקרס

באוסף הסיפורים הקצרים הזה ויקרס, סופרת פורה ופסיכותרפיסטית, חוקרת אהבה בתחפושות שונות. זהו ספר על הדינמיקה של הקשר הטיפולי, במיוחד על תחושת האינטימיות (הכוזבת?) שהוא יוצר.

9. בטיפול מאת סוזי אורבך

אורבך הייתה המייסדת של המרכז לטיפול בנשים וכתבה ספרים פופולריים ובעלי השפעה עצומה לאורך השנים, לא פעם מכיוון פמיניסטי. זה, האחרון שלה, משתמש בחמישה תיאורי מקרים כדי לחקור את תהליך הטיפול. מלבד תיאור מרתק של הדיאלוג בין המטפל למטופל, אורבך מאירה את הקורא לגבי מה שלדעתה באמת קורה בתהליך. 

10. Mad, Bad and Sad מאת ליסה אפגנינסי

סקירה היסטורית של הטיפול בבריאות הנפשית והפסיכולוגית בנשים משנת 1800 ועד היום.  אפגנינסי מציעה תובנות מרתקות ביחס ליחסיות האבחון וכיצד שיטות הטיפול השתנו עם הזמן. במיוחד שינוי הגישה סביב התעללות, מחוסר אמונה והכחשה לקבלה של מציאות אחרת שמכילה  את המורכבות האמיתית של טראומה.