התמודדות עם כאב כרוני, פסיכותרפיה

אחד הנושאים עליהם, לא פעם, אני נשאל כפסיכולוג בתל אביב — הוא הקשר בין הגוף לנפש ובעיקר בתחום ההתמודדות עם כאב. במהלך עשרים השנה האחרונות, עם עלייתו לתודעה של משבר האופיואידים והחשדנות הבריאה כלפי תרופות כנגד כאב והמחיר העקיף שלהן, מטופלים רבים החלו לחפש חלופות. אחת השיטות החדשות המובילות בשיעורי ההצלחה שלהן לטיפול בכאב היא באמצעות פסיכותרפיה ונוירופידבק.

קרא כאן על טיפול נוירופידבק בכאב.

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים הפכו אט אט ובשקט לחלק מכריע בתוכניות לטיפול בכאב, והוכחו יעילים כתרופות ואף יותר.

כתב העת הרפואי The Lancet אף הרחיק לכת והמליץ ב-2018 על פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי כהתערבויות קו ראשון לכאבי גב תחתון כרוניים, לפני טיפול תרופתי.

התפיסה הרפואית של הכאב השתנתה בשנים האחרונות והיא רואה בכאב לא רק סימפטום לבעיה גופנית — אלא סוג של מחלה שיש להתייחס אליו בפני עצמו.

צמיחת מרפאות הכאב וההכרה במחלות כאב כרוניות כמחלות, על אף שלכאורה לא מזהים את המקור הגופני שלהן — הן תופעות המאותתות על השינוי שחל בתפיסת והבנת הכאב.

דובר של איגוד הפסיכולוגים האמריקני אמר שהם החלו רק לאחרונה במעקב אחר פסיכולוגיית הכאב ובשנת 2021 גילו שכמעט 40 אחוז מהחברים באיגוד מדווחים על מטופליהם כסובלים לעיתים קרובות מכאב כרוני.

הארגון מנסח בימים אלה הנחיות לטיפול בכאב כרוני, וזהו איתות, לדברי לין בופקה, פסיכולוגית ממרילנד ומנהלת בכירה ב-A.P.A., שזהו תחום חשוב וצומח עם פתרונות מבוססים מדעית.

מה עושה פסיכולוג כאב?

אנו כפסיכולוגים בתל אביב מיישמים מספר גישות טיפוליות וטכניקות לטיפול פסיכותרפויתי בכאב.

פסיכולוגי כאב רבים מטפלים בכאב כרוני באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הכולל C.B.T, דמיון מודרך וטכניקות התנהגותיות אחרות, המתמקדות בעיצוב מחדש של מחשבות כדי להשפיע באופן חיובי על התנהגות ותחושות.

מיינדפולנס היא גישה אחרת הזוכה לפופולריות ואני הייתי אף ממליץ על יוגה ומדיטציות בתנועה כדרך התמודדות יעילה. גישות אלו הנקראות גישות של "קשיבות" — המלמדות כיצד להיות מודע לתחושות ורגשות מבלי להגיב אליהם. הן יוצרות מעין עור נוסף בינינו לכאב ומלמדות אותנו כיצד למסגר אותו מחדש בדרך אחרת. היחסים הדו-כיווניים בין המרכיב הנפשי והגופני של הכאב הוכחו מחקרית שוב ושוב.

ישנן גישות המשלבות מיינדפולנס וטכניקות וגישות פסיכותרפויתיות — הן דינמיות והן התנהגותיות כ-C.B.T — העוזרות למטופלים לקבל את תחושותיהם ורגשותיהם ולהגיב עליהם בדרכים חדשות. "תרפיית קבלה ומחויבות" היא דוגמה אחת להבניה של גישה כזו, אולם קיימות גישות רבות נוספות.

שיטה נוספת שבה משתמשים פסיכולוגים לטיפול בכאב ובה גם אני עושה שימוש — היא ביופידבק ונוירופידבק.

בדרך זו אנו עוקבים בזמן אמת אחר מתח השרירים, קצב הלב, פעילות המוח או תפקודים אחרים של האדם ומלמדים את המטופל להיות מודע למרכיבים בלחץ הנפשי שלו וללמוד לשלוט בו. נוירופידבק מלמד אותנו איך לשנות את דפוס הפעילות החשמלי של המוח וכך לשנות את הצורה שבה המוח מתייג ומגיב לכאב.

הגישה שבה יש לטפל ישירות במוח ובפעילות המוחית כדי לטפל בכאבים כרוניים זכתה להכרה כדרך מרכזית עם אישורי ה-FDA האמריקאי להתקנים הפועלים ישירות על המוח לטיפול בכאב כתרופות לטיפול בכאב.

גישה אחרת שעדיין אין מחקרים התומכים ישירות בהצלחה שלה בטיפול בכאב היא היפנוזה. למרות העדר המחקר בתחום אני מאמין שהיפנוזה יכולה להיות יעילה בניהול כאב עבור אנשים מסוימים.

מה שמאחד את כל הטיפולים הללו הוא התמקדות בללמד מטופלים כיצד הם יכולים להשתמש במוחם כדי לנהל את הכאב שלהם.

איך מוצאים פסיכולוג כאב?

הדרך הראשונה שבה אני ממליץ לפעול היא פנייה למרפאות הכאב של בתי החולים המציעות גישות המשלבות כמה סוגי טיפולים הן גופניים והן פסיכולוגיים לטיפול בכאב — רשימה של מרפאות כאב ניתן לקבל כאן: רשימת מרפאות הכאב.

מרפאות הכאב השונות נבדלות בגישתן לטיפול בכאב ומציעות מגוון רחב של טיפולים ובדרך כלל טיפול פסיכותרפויתי אינו נמצא במרכז אולם משולב כתמיכה מערכתית.

דרך אחרת היא למצוא פסיכולוג כאב פרטי על פי המלצות וכמובן כזה שגישתו מתאימה לתפיסה שלך. כדי שפסיכותרפיית כאב תעבוד בדיוק כמו כל פסיכותרפיה אחרת — הקשר הטיפולי חייב להיות טוב ותעזור גם אוריינטציה ותפיסת עולם של המטופל שאינה יוצרת התנגדות לטיפול. כמו בכל טיפול רפואי ואף יותר באופן טבעי — למרכיב הרגשי של הטיפול יש קשר ישיר לאפקטיביות שלו בטיפול פסיכולוגי בכאב.

אין הסמכות ספציפיות לפסיכותרפיסטים בטיפול בכאב, אבל רוב המומחים מסכימים שיש מחסור בפסיכולוגים ממוקדי כאב, בדיוק כמו באנשי מקצוע אחרים בתחום בריאות הנפש. חשוב גם להחליט אם ברצונך למצוא מטפל שיש לו ניסיון בתחום הכאב הספציפי שלך, בין אם זה פיברומיאלגיה או מיגרנות, או כזה המטפל בכאב כרוני באופן רחב יותר.

ישנן גם אפליקציות ותוכניות אונליין המבוססות טיפול התנהגותי וזמינות באופן חופשי; לדוגמה — PainTRAINER ו-Empowered Relief.

למה אתה אמור לצפות?

רוב תכניות הטיפול בכאב מתחילות בשישה עד שמונה מפגשים שבועיים, לעתים קרובות הפגישה הראשונה היא פגישת הערכה כדי ללמוד על היבטי בעיית הכאב והבעיות הרגשיות שאולי תורמות לה ומשפיעות עליה. לאחר מכן תוכל/י ללמוד טכניקות מיינדפולנס ולהפריד בין ההיבטים הפיזיים והרגשיים של הכאב, לאמן את עצמך ליצור מסגור מחדש של דפוסי חשיבה שליליים או לתרגל תשומת לב רבה יותר וקשב לתחושות נעימות. מחקר קליני שפורסם ב-JAMA Psychiatry מצא ששני שליש מחולי כאבי גב כרוניים שעברו ארבעה שבועות של טיפול פסיכולוגי דיווחו על שיפור ניכר בכאב, עם זאת, רוב המחקרים מראים השפעה צנועה יותר — כשליש מהמשתתפים מדווחים על ירידה משמעותית בכאב. (זו השפעה דומה לזו של תרופות כנגד כאב, אבל השפעתן של תרופות נחלשת עם הזמן, בעוד שהשפעתן של המיומנויות הפסיכותרפויטיות — דווקא עולה עם התרגול.)

הטיפול בכאב כמו הטיפול במחלות רבות אחרות עבר מתפיסה של טיפול קצה בסימפטום — שנכשל — לטיפול מערכתי בהרגלי חיים וסביבת חיים. רפואת הכאב העדכנית לא חושבת שיש גורם ביולוגי אחד למחלה אלא שילוב של סיבות רבות — נפשיות, ביולוגיות וסביבתיות — התורמות להתפתחות הכאב כתופעה כרונית.

כאב כרוני אינו רק כאב ממושך

כאשר כאב נמשך שבועות או חודשים, הוא חדל להיות רק סימן לכך שמשהו בגוף נפגע. אצל חלק מהאנשים הכאב הופך למערכת שלמה המשפיעה על המוח, על מערכת העצבים, על הרגשות ועל האופן שבו האדם מפרש את גופו ואת עולמו.

במצב כזה, הכאב כבר אינו רק תחושה גופנית. הוא עלול להשפיע על השינה, על הריכוז, על הזיכרון, על מצב הרוח ועל מערכות היחסים. אנשים רבים מתחילים לצמצם את פעילותם מחשש שהכאב יחמיר. אחרים חיים בדריכות מתמדת, עסוקים בסריקה בלתי פוסקת של הגוף ובניסיון לזהות כל שינוי. בהדרגה החיים מתחילים להיבנות סביב הכאב, והכאב עצמו הופך למרכז החוויה.

המחקר העדכני מתאר תהליך זה כמעגל ביופסיכו-סוציאלי. כאב מתמשך מגביר מתח, חרדה ותחושת חוסר אונים; מצבים אלה מגבירים את הרגישות לכאב, וכך נוצר מעגל המזין את עצמו. במקביל, שינויים במערכות העצביות המעורבות בוויסות כאב עלולים להפוך את מערכת העצבים לרגישה יותר, כך שגם גירויים שבעבר לא היו מכאיבים נחווים כמאיימים או כואבים.

זו אחת הסיבות לכך ששני אנשים עם פגיעה גופנית דומה עשויים לחוות כאב באופן שונה מאוד. עוצמת הכאב אינה נקבעת רק על ידי מצב הרקמה או האיבר הפגוע, אלא גם על ידי משמעות החוויה, הזיכרונות, החרדה, התקווה, תחושת השליטה והסביבה שבה האדם חי.

כיצד טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

טיפול פסיכולוגי אינו מתיימר "לשכנע" אדם שהכאב שלו אינו אמיתי. להפך. הוא יוצא מתוך ההכרה שהכאב אמיתי לחלוטין, אך שחוויית הכאב נוצרת מתוך מפגש מורכב בין הגוף, מערכת העצבים, הרגש והמשמעות שהאדם מעניק למה שקורה לו.

המחקרים מצביעים על כך שטיפולים פסיכולוגיים שונים — ובהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), מיינדפולנס וטיפולים המשלבים עבודה רגשית — אינם בהכרח מעלימים את הכאב, אך הם יכולים להפחית באופן משמעותי את מידת הסבל, לצמצם חשיבה קטסטרופלית, להפחית הימנעות מפעילות, לשפר את הוויסות הרגשי ולהחזיר לאדם תחושת מסוגלות ושליטה בחייו. אצל חלק מהאנשים, השינוי ביחס אל הכאב עשוי לתרום גם לירידה מסוימת בעוצמתו — אם כי ההשפעה על עוצמת הכאב מתונה ופחות עקבית מההשפעה על הסבל, על התפקוד ועל איכות החיים.

מנקודת מבט פסיכולוגית, אחת ממטרות הטיפול היא להרחיב מחדש את החיים. כאשר אדם חי לאורך זמן תחת כאב כרוני, עולמו עלול להצטמצם בהדרגה: הוא מוותר על פעילויות, מתרחק מקשרים, מפסיק ליצור, לעבוד או לחלום. הכאב נעשה למרכז הזהות. הטיפול מנסה ליצור תנועה בכיוון ההפוך — לא באמצעות הכחשת הכאב, אלא באמצעות השבת תחומי חיים נוספים אל מרכז הקיום. כאשר החיים נעשים רחבים יותר, הכאב מפסיק להיות הדבר היחיד שמגדיר את האדם.

בשנים האחרונות מצטברות גם ראיות לכך ששילוב של טיפול פסיכולוגי עם הסבר עדכני על מנגנוני הכאב ("Pain Neuroscience Education"), פעילות גופנית מותאמת ופיזיותרפיה יעיל יותר מאשר התמקדות בכל אחד מהמרכיבים בנפרד. הגישה כיום אינה רואה בכאב הכרוני בעיה רפואית בלבד או בעיה נפשית בלבד, אלא תהליך המחייב התייחסות משולבת לגוף, למוח, לרגש ולסביבה שבה האדם חי.

לעיתים המטרה הראשונה של הטיפול אינה להפחית את הכאב, אלא להחזיר לאדם את היכולת לחיות לצדו, לבחור, ליצור, לאהוב ולהיות בקשר. לעיתים, דווקא כאשר החיים חוזרים לנוע, גם הכאב עצמו מתחיל להשתנות.

שאלות נפוצות

אודותי

שלום, שמי זיו אייל. אני פסיכותרפיסט, אמן פעיל ומלמד אמנות כבר למעלה מ-30 שנה. בעל תואר שני באמנות (MFA) מאוניברסיטת קורנל בניו יורק, וחבר באיגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).