חוג קרמיקה, תל אביב: אמנות וקרמיקה

 הרצאות וסיורי אמנות-החוג והקורס לקרמיקה בתל אביב- אודות קרמיקה כאמנות עכשווית.

קרמיקה נתפסת כאומנות יותר מאמנות, ונהנית מיחסי ציבור (וממחירים) גרועים יחסית. גרייסון פרי (Grayson Perry) הוא אחד האמנים הבריטיים הבולטים בני זמננו, זוכה פרס טרנר ופרסים בן לאומיים נחשבים אחרים, תערוכות יחיד בכל מוזיאון חשוב בעולם  ובראש רשימת "האנשים החשובים בתרבות" של דיילי טלגרף. מעבר להיותו פסל ואמן פלסטי פורץ דרך, הוא טרנסווסטיט המתייחס לעצמו בהומור רב, שדרן, מורה לאמנות ,(כולל ספר חשוב על אמנות מודרנית- Playing to the Gallery, 2014), סופר ("דיוקן האמן כנערה צעירה") ואחד האנשים החכמים ביותר שאני מכיר. הוא גם מי שלימד אותי רבות אודות התהליך היצירתי, וכיצד זה מגדיר במובנים רבים את עצם המושג אדם. יש מעט אמנים כמוהו המהווים מודלים למרד אמתי ועמוק שאינו הרסני.  בקיצור אני ממש מחבב אותו . 

 פרי התפרסם כקדר, ולא כדרות סתם, אלא אגרטלים-ז'אנר נשכח ומעלה עובש. למעשה על עבודות הקרמיקה שלו, בעיקר, ניתן לו פרס טרנר ב2003. הוא משתמש במבנים הצורניים הפשוטים, השגרתיים המסורתיים והצפויים ביותר של אגרטלים בכוונה, כך שיעברו מתחת לסף האבחנה שלנו, ועליהם הוא יוצר מסרים צורניים ומילוליים חתרניים. אולם המרד וההצהרה האמנותית אינם מבטלים את ערכי היופי והמיומנות של עשיית כלי הקרמיקה. פרי משתמש בקדרות ככלי- אבל אינו מזלזל בו, או שובר אותו. יש תחושה שהוא מעריך את אמנות הקרמיקה ונהנה באמת מעשיית הכלים ומרכישת מיומנות טובה. הוא אינו מורד על ידי כיעור, הוא מורד על ידי גילוי מחדש של מה שתפסנו כקונבנציונלי ורגיל. הוא מלמד אותנו לראות מחדש את היופי בשגור, במה שהעין הפסיקה להבחין בו. ("מה אמנים עושים? הם מבחינים בדברים") הוא במובנים מסוימים המורד הגדול ביותר המתעקש להשמיע את דבריו בשקט, (יחסי, או לפחות עם חיוך) מבלי לשבור את המסגרות הקיימות, אלא תוך השתלבות בהן, ואפילו ראיית היופי והנחיצות שלהן. (כנראה שהוא המורד המתאים לאנשים בגיל העמידה-כמוני). החוג לקרמיקה תל אביב-הרצאות-גרייסון פרי

קוקטיל-חוג לקרמיקה תל אביב-גרייסון פרי

עבודות הקדרות והקרמיקה של גרייסון פרי-מתייחסות לכמה מסורות קרמיות הכוללות את הקדרות היוונית, והאמנות העממית הבריטית. "אני אוהב את עצם הרעיון של האיקונוגרפיה של הקדרות. אין לה יומרות לאמנות ואמירה ציבורית גדולה. לא משנה כמה נועזת וחצופה, ההצהרה שאני יוצר, על הכד תמיד היא תהיה בעלת ממד של ענווה." הוא משתמש בטכניקה המסורתית של חוליות לבניית הכלים. כדי ליצור את פני השטח והצבע הוא משתמש בטכניקות מורכבות ורבות, גלזורות, חיתוך (incision), תלחיץ, גלופות, הדפס, והעברת צילומים. כל כד עובד מספר שריפות. לחלקם הוא מוסיף תבליטים. אלו עבודות עם רמת מיומנות גבוהה וטכניקה מורכבת. אולם הטכניקות הללו אינן מיועדות להשגת דקורטיביות גרידה, אלא ליצירת משמעות. פרי קורא תגר על האבחנות שבן מיומנות אומנותית (craft), לבן אמנות (ART) גבוהה, ודרך כך מדבר על חוסר הרלוונטיות של אבחנות גבוהות ונמוכות אחרות. בסרטון נחמד שלו, בו הוא מנסה לענות על השאלה 'מהי אמנות?', הוא מצטט אבחנה של חברו הצלם מרטין פר (Martin Parr), לגבי מה עושה צילום מסוים אמנותי בעידן בו כולנו מצלמים כל העת. -"זה יותר משני מטר וחצי בגובה, וזה עולה יותר מעשרת אלפים פאונד."

חימר , קולא'ז , פיגמנטים, ציפוי אפוקסי-גרייסון פרי

"הביטוי -'קרמיקה עכשווית' גורם לי סוג של חשש כיוון שהן מלא במודעות עצמית מוגזמת. אני אוהב דברים דקורטיביים בצורה לא מודעת לדקורטיביות שלהם. זה מלא שמחה, ומרגיש לא במקום בגלריה לאמנות. כיון שזו כבר צורת אמנות, אבל צורת אמנות שקשורה לאומנות, למלאכת יד, למסורת."

בעבודתו עוסק פרי בילדותו ובהתבגרות שלו כילד שאינו מותאם לסביבתו. זעמו של אביו החורג והעדר דמויות ומודלים להתבגרות גברית מורכבת. אחד המוטיבים החוזרים בעבודותיו הוא בובת הדובון, הטדי-בר, המביעה מצד אחד כמיהה לחום ואהבה ומצד שני מדברת ומבקרת על תחליף זול להורות אמתית.

עבודות רבות של גרייסון פרי כוללות תכנים מינים מפורשים, וכפי שכמה מבקרים ציינו: "סצנות סדו מזוכיסטיות מגונות". הוא הואשם גם בתיאורי התעללות בילדים . למשל בעבודה משנת 2000, ("מצאנו את גופת הילד שלך"). כמו אמנים רבים אחרים הוא אינו מכבד את תפיסת התקינות הפוליטית הגוזרת צנזורה מוסרנית על  האמנות, ומרבה להתבטא כנגד הממסד האמנותי.

(אחת הצהרות האחרונות שלו,2020, שגררה תגובות נזעמות הייתה על כך שהקרונה תנקה את הענפים המתים מעל עץ האמנות הרקוב.) 

פיסול בחימר וקרמיקה-תל אביב-גרייסון פרי.עבודת קרמיקה -גרייסון פרי-"מצאנו את גופת הילד שלך"-2000.

"בערב מתן הפרס, אני זוכרת, הוא הופיע, (אני זוכרת), עם אשתו וביתו, לבוש במין שמלת  ביבי דול מדהימה ומגוחכת, בוורוד בהיר,

ונעלים מבריקות באדום. ואמר בדרכו המאוד אופנתית-'הגיע הזמן שכדר טרנסווסטיט, יזכה בפרס טרנר'." 

חומר קרמי, גלזורות, ציפוי אפוקסי-גרייסון פרי

"אני מסתובב במוזיאונים רואה משהו שאני אוהב ואומר 'כן' , אני אעשה משהו כזה, זו הדרך בה אני פועל. ואני לא דואג לגבי מקוריות, אתה יודע מה אומרים-מקוריות היא מושג לאנשים עם זיכרון קצר..... בכך שאני לא מנסה להיות מקורי-יצרתי קול ייחודי"

"אני פועל בדרך שאני מכנה 'מסלול הלחישה הסיני' . אני מעתיק, או מחקה משהו שמוצא חן בעיני ומעתיק קצת לא נכון, וזה הופך למשהו חדש."

חוג פיסול בחימר תל אביב-גריסון פרי
קברו של אומן בלתי ידוע-פיסול בחימר-גרייסון פרי


"אבי היה חשמלאי אבל הוא עזב כשהייתי בן ארבע, ואמא שלי ( היא עדיין חיה מאוד-אמא שלי), היא מה שהיית קורא- דרמה קווין. יש לי רשימת מילים אסורות הכוללות: "רוחניות", "מדהים", "מעורר השראה", ... אני מרגיש שאני צריך להגן על האמנות מקלישאות בגלל שאמא שלי ברחה עם חלבן אני משער. מה שעשיתי הוא לסגת אל תוך עולם דמיוני, כיוון שזו לא הייתה הסביבה השמחה ביותר לגדול בה. ...דובון הצעצוע שלי הפך למין אבא סימבולי." 

שטיח קיר באריגה מסורתית-טיפטין-קנאת ההבדלים הקטנים-גרייסון פרי

"אני חולה שליטה איכותי , אני חייב לעשות הכול בעצמי, אני לא יכול לבטוח באף אחד אחר לעשות את הטעויות הנכונות, כיוון שהטעויות שלך הן הסגנון שלך."