אמנות, בתי ספר  ויצירתיות-ראיון עם דר' פוניה משרה-אחד החוקרים הבולטים בשילוב טכנולוגיות למידה בבתי ספר.

חני חוג ציור לנוער.

מתוך ראיון עם פרופסור פוניה מישרה, דה מרקר 06.09.2019

פרופ' פוניה מישרה, אחד החוקרים הבולטים שהתמחה בשילוב טכנולוגיות למידה בבתי ספר, חושב שמערכת החינוך בכל העולם חייבת לחשב מסלול מחדש: להתמקד במעמד המורים, להיפרד מהכיתות שאנחנו מכירים, לשנות את משך השיעור ולקבץ ילדים לפי רמתם ולא על פי גילם ■ ומה לגבי הטכנולוגיה? לשלב אותה במערכת, אבל לשים דגש גם על הסכנות הטמונות בה.

"בתי הספר הורגים את היצירתיות?

"כן, ברור שהם עושים את זה. אנשים יצירתיים למרות בתי הספר ולא בזכות בתי הספר".

למה בתי הספר לא עובדים?

"כי המבנה הנוכחי של המערכת הוא One Size Fits All, ולא מתאים באמת לצרכים של התלמידים. המבנה הנוכחי הופך את המורים לגורמי אכיפה ולא למחנכים. בתי הספר לא רואים את עצמם כגופים שמעודדים יצירתיות, כי יצירתיות היא ההפך משליטה".

יכול להיות שאנשים לא רואים את החשיבות בלהיות יצירתיים.

"הם יכולים לבחור גם לא להיות יצירתיים. הקומיקאי ג'ון קליז אמר שיצירתיות היא לא כישרון, אלא דרך התנהלות. אם תסתכל על הממציאים הכי גדולים במאה ה-21, תראה שכולם היו יצירתיים. חוץ מזה, בעולם שבו אנחנו חיים, עם האינטרנט, בעיות האקלים והפייק ניוז - אין ברירה אלא לחשוב בצורה יצירתית וביקורתית. הגישה הסטנדרטית שבה מלמדים כבר לא עובדת. להיות יצירתי זה הרבה יותר נחמד. אנשים יצירתיים נהנים יותר, כיף להם והחיים שלהם טובים יותר. אני חושב שחשוב לחיות חיים מספקים. מעבר לזה אני רואה ביצרתיות גם את גרעין הבריאות הנפשית. ". (ראה פסיכולוג בתל אביב-הסדנה לתהליכים יצירתיים)

אז איך אני יכול להיות יצירתי יותר?

"כל אחד יכול. השאלה היא אם אתה נמצא במצב שבו נוח לך לקחת סיכון ולשחק עם דברים, ואז אולי תוכל לעשות משהו יצירתי. האם זה ישנה את העולם? לא בטוח".

אנחנו מתייחסים לילדים כמו לאידיוטים. הם צריכים לקבל אישור כדי לצאת לשירותים. זה לא קורה בשום מקום בעולם חוץ מבבתי הספר 

בחרתי בעבודה שלי כי נמשכתי לצד היצירתי שבמקצוע. אבל בסוף הדברים תמיד חוזרים על עצמם. הראיון הזה ייראה כמו ראיונות קודמים, עם שאלות ותשובות.

"אנשים חושבים שכדי להיות יצירתיים הם חייבים לעשות דברים ממש משמעותיים וגדולים. אז בוא תעשה בראיון הזה משהו אחד שלא עשית בעבר. יכול להיות שתמחק אותו לפני ההורדה לדפוס, אבל לפחות ניסית. צריך למתוח את הגבולות קצת בכל פעם. יש לי חוק שאני חייב לשנות בכל תקופה דברים שאני עושה באופן אוטומטי, למשל האופן שבו אני מלמד. אבל צריך לעשות את זה ברגישות כי אתה לא רוצה להרוס לעצמך את הקריירה".

אתה כותב שירים.

"אני אוהב את זה. אני לא חושב שאני מאוד יצירתי בזה. אני גם מתבטא דרך הבלוג שלי, וזה בסדר. אנשים חושבים שאנשים יצירתיים עושים דברים מדהימים כל הזמן, אבל לא. אפשר לעשות דברים קטנים. הכל תלוי בצורת החשיבה".

אני אנסה לחשוב על משהו, אבל זה קשה כי זו תבנית קבועה שאני עובד בה המון זמן.

"זאת הבעיה - התבנית. התבניות והשגרה הן האויבות הכי גרועות שלך. ודרך אגב, זה בסדר גם להיכשל. גם המורים צריכים לדעת שזה בסדר.

אבל תלמידים צריכים להוכיח את עצמם במבחנים.

"במבחנים צריך להסתכל גם על המאמץ שהושקע ולא רק על הציון. אני לא חושב שמבחנים הם בהכרח דבר רע, כי בסופו של דבר צריך לבדוק אם קיימת התקדמות והצלחה, אבל צריך לשנות אותם ולהפוך אותם לטובים יותר, ולמצוא את שיטת ההערכה שהכי תורמת ללמידה".

מה דעתך על מבחני פיז"ה? גם ישראל וגם ארה״ב לא מצליחות בהם.

"יונג זאהו, קולגה שלי באוניברסיטת קנזס, מצא שיש קשר שלילי בין תוצאות מבחנים בינלאומיים לבין יצירתיות ויזמות בחברה. מדינות שהצליחו בפיז"ה לא הראו הצלחה במדדים של היזמות, ובאמת - תראו כמה פטנטים יוצאים מארה"ב אף שהיא נמצאת בתחתית הרשימה במבחני פיז"ה. אני לא אומר שהמבחנים האלה לא טובים, אבל צריך לדון כאומה על הדברים שאנחנו מוקירים - אם אנחנו מוקירים את העובדה שהילדים צריכים להצליח במבחנים או שחשוב יותר לפתח איזון בין הישגים לבין כישורים אחרים, כמו יזמות ועצמאות".

אין לשיעורי בית שום תועלת. אנחנו מחזיקים את הילדים בבתי הספר במשך שבע שעות, ואז נותנים להם להכין שיעורי בית? זה מטופש 

עסקת בשנים האחרונות בשילוב בין אמנות למתמטיקה. מה הקשר בין הדברים?

"במחקר שלי אני בודק את הרקע של אנשים מאוד יצירתיים, והדבר שמשותף לכולם הוא שהם רב-תחומיים. אתה מכיר את אלכסנדר פלמינג?"

תן לי רגע לגגל את זה.

"אנשים מכירים את פלמינג כביולוג האגדי שגילה את הפניצילין. אבל אנשים לא יודעים שהוא היה גם צייר. הוא יצר עבודות אמנות באמצעות חיידקים על גבי צלחות פטרי. אני חושב שהתחביב הזה נתן לו הבנה עמוקה על בקטריות ואופן ההתנהגות שלהן. יכול להיות שאנשים אחרים ראו את מה שהוא גילה וזרקו את הצלחת. אלברט איינשטיין ניגן בכינור, יש מתמטיקאים שמשחקים שחמט. הרעיונות הטובים מגיעים מחוץ לדיסציפלינה. אז אני לא מצפה מתלמידים שייהפכו למתמטיקאים טובים יותר או לאמנים טובים יותר - אני רוצה למצוא דרך שתגביר את העניין שלהם במקצוע הזה".

אז איך אפשר ללמד מתמטיקה בצורה יצירתית יותר?

"זה העניין: שאין דרך אחת שאפשר ללמד מתמטיקה. המתמטיקאים הטובים ביותר חוקרים אותה בדרכים אחרות, הם מדמיינים אותה או מציירים אותה, או שהם חושבים על הבעיה בצורה מופשטת. מדברים על היופי והעוצמה שבמתמטיקה, על נוסחאות אלגנטיות, ואז איך מלמדים מתמטיקה בבתי הספר? באמצעות משוואות".

מה הבעיה עם זה?

"כשאתם מחייבים ללמוד מתמטיקה ומצמצמים אותה לשיטה אחת, אתם מתעלמים מכך שאולי יש לכם ילד אחד בכיתה שיכול להיות מתמטיקאי גדול אם רק תלמדו אותו בדרך אחרת. זה נכון גם לגבי שאר המקצועות שנלמדים בבתי הספר".

אילו מתמטיקאים אתה מכיר שחיברו בין מתמטיקה לאמנות?

"חקרנו את ארבעת הזוכים במדליית פילדס במתמטיקה ב-2014. מרים מירזחאני, האישה הראשונה והאיראנית הראשונה שזכתה בפרס, סיפרה שהיא משרבטת את הבעיות המתמטיות ומתארת לעצמה בדמיון את הנוסחאות כדי להגיע לפתרון. מנג'ול בהרגבה הוא נגן תוף טאבלה שאמר שהמתמטיקה מזכירה לו נגינה ואמנות. מרטין היירר מפתח בזמנו הפנוי תוכנות מחשב למוזיקה ועריכה. כולם חקרו את המתמטיקה  בשיטות שונות"

מה קורה אם המורים עצמם לא יצירתיים? הם למדו בבתי ספר שהורסים את היצירתיות.

"אז צריך לתמוך בהם כדי שייהפכו לכאלה. בהרצאות שלי יש תרגילים ואימונים שאפשר לבצע, אפשר להדריך אותם במהלך השנה. גם בבתי הספר צריך לתת למורים את החופש להיפגש לעבוד ביחד ולנסות דברים שונים. אתה לא יכול ללמד יצירתיות אבל אתה יכול לייצר מצבים שתומכים ביצירתיות ומעודדים אותה".

חוג פיסול בחימר וקרמיקה- עמליה