יופי וכיעור

יופיין של מפלצות

"מאז ומתמיד יצרה כל תרבות, במקביל לתפישת היופי המיוחדת לה, גם

השקפה משלה אודות כיעור,....מאז העת העתיקה ועד ימי הביניים, ראו

בכיעור את היפוכו של היופי, דיסהרמוניה פוגעת בכללי הפרופורציה

שעליה מבוסס היופי, גם המוסרי וגם הפיזי. הם ראו בכיעור פגם

במה שהטבע אמור להעניק. בכל מקרה, כמעט בכל התאוריות

שולט אותו עיקרון: גם אם קיימים יצורים או עצמים מכוערים.

הרי לאומנות יש את היכולת להציג אותם בצורה יפה ההופכת

את כיעורם לקביל. עדויות לתפיסה זו אינן חסרות, מאריסטו

ועד קאנט. על פי קביעות אלו אכן קיים במציאות כיעור הדוחה

אותנו, אך הוא הופך קביל ואף מהנה באמצעות האומנות המייפה

את כיעורו של הכיעור. אך עד כמה תיאור יפה של המכוער (או

המפלצתי ) אכן מעניק לו קסם? כבר בימי הביניים הועלתה

הבעיה של תיאור יפה של השטן. והשאלה שבה ונשאלה במלוא

עוצמתה בתקופה הרומנטית.

לא יפליא אפוא שבתקופה הקלסית המאוחרת, ובמיוחד בתקופת

הנצרות, בעיית הכיעור הפכה מורכבת יותר. הטיב לנסח זאת הגל,

שקבע כי עם התפתחותה של הרגישות הנוצרית ושל האומנות

שנתנה לה ביטוי, הוענקה חשיבות גדולה (במיוחד בכל הנוגע לישו

ולרודפיו) לכאב , לסבל, למוות, לעינויים, לגיהנום ולעיוותים

הגופניים של הקרבנות  ושל רודפיהם."-אומברטו אקו -תולדות היופי

קורס רישום וציור