פיסול במרחב- החלל שלך

נדמה שזמן הבידוד הכפוי גורם לנו לבחון מחדש מושגי חלל מרחב וזמן . הזמן מאבד משמעות-הימים מתערבבים, ישנים כשעייפים, בתוך החלל החיצוני שנכפה עלינו -אנחנו מחפשים חלל פנימי בטוח ונושם. לפעמים זה מרגיש שללא לחץ חיצוני אנחנו עלולים לפקוע החוצה מתוך הלחץ הפנימי. חווית החלל הפנימי והחיצוני וההמצאות בו היא כנראה החוויה האנושית החושית הראשונית ביותר, כולנו גדלנו בתוך רחם, כולנו נקרענו מתוך רחם, פרצנו , פילסנו , מתגעגעים, משתוקקים, חוזרים, בורחים.

פיסול בחימר -קורס

 העיסוק בחלל וכיצד אנחנו נמצאים בתוכו, בתחושה שלנו כשחלל סוגר עלינו, שאנו מאבדים את עצמנו בתוך החלל, וגם התייחסות אל הגוף כחלל שאנו מאכלסים הוא נושא המעסיק את האדריכלות, הפיסול, האמנות, הקולנוע  ואת עולם המשחקים (חדרי הבריחה, למשל). חווית הגבולות הצרים עלינו וחונקים אותנו, או חווית האין גבול שבה אנו עלולים לאבד את עצמנו ללא דבר להיאחז בו.

חוג פיסול בחימר

" הן אלו שסובלים מהתמוטטות פסיכוטית  מאנית דפרסיבית והן אלו שסובלים מהתמוטטות סכיזופרנית , מאבדים את מקומם בחלל ובזמן. די אסוציאציה קיצונית פרושה איבוד המיקום שלך...בשלב הבא הסכיזופרני יהיה חייב להמציא זמן ומקום משלו וכך אם התהליך ימשיך , הם יגידו -אני מכוכב לכת אחר." כריסטופר בולאס -כאב נפשי

"חדר אמור להיות מיקום של בטחון וודאות לגבי היכן אתה. הוא אמור להגן עליך ממזג האוויר, מהחושך ומאי ודאות. 'אור מעוור' מערער את כל זה, אתה נכנס לחלל פנימי זה - כמו להיות על ראש הר, או בקרקעית האוקיינוס. חשוב לי מאוד שבתוך זה תמצא את החוץ, אתה הופך להיות הדמות המתמוססת במרחב אינסופי." אנתוני גרומלי

"נכנסתי לערפל עם ידיים שלוחות לפנים, חושבת שהן ינווטו אותי בן המכשולים שאפגוש, בעיוורון ידי נגעו בפנים זרות ובכתפיים, שזעזעו אותי למרות שהייתי לגמרי מוסתרת בערפל. הורדתי במהירות את ידי לצדדים, תעיתי קדימה. לא מצליחה לראות דבר יותר ממרחק זרוע. התחושה של ללכת לאיבוד במקום ציבורי הזכירה לי את הילדות. מוקפת בהמון, הרגשתי לגמרי לבד." 

לואיז בנסון מספרת על ביקור ב'אור מעוור'  של אנתוני גרומלי

Barbara Hepworth’s

לימוד פיסול בחימר