סירת נייר

בחוץ עוגנת  סירת נייר באורך של 4 מ' (לא באמת נייר הייתי חייב להשתמש בפיברגלס,

אבל היא שקופה מספיק ושברירית  כדי לתת את התחושה).(פיסול)

כל היום נאבקתי כדי להיות או להיות. אני לא יודע - בסוף הכל מתערבב,(ציור)

אבל השרירים שלי כואבים כמו הבקרים האלה שבהם הלכת בחלום כל הלילה ואתה מתעורר עייף.

הסתכלתי בצילומים שלך. הם היו סוג של סירות נייר עבורי. (חוגי אומנות לילדים)

יש פסל של אישה ששולחת אצבעות למטה (אני מסתכל דרך החלון והאור נופל על הראש שלה)(חוג ציור באר שבע)

יום אחד היא תשוט בסירה (רציתי להגיד לך שבסופו של דבר זה מתמצה במקומות שאליהם אתה מעיז ללכת,

לא כמות האלימות, אפילו לא האימה, סתם לפתוח את הדלת הנכונה - אתה הולך בעיקבות ריח הפחד)(ימי גיבוש)

והיא אומרת - שגם אנחנו נשוט יום אחד בסירה הזו. "משוט בארץ" היא קוראת לזה (איוב, פרק א' , פסוק ז') ובכל

פעם שהיא מצטטת משם, משהו בי מתכווץ (אבל אז היא מחייכת אליי) .