|
מתי עבודה גמורה?
ב1611 מקבל רמברנט מדון אנטוניו רופו הזמנה לציור ,כשהציור מגיע לידיו דון אנטוניו מתלונן
שרומה - הציור אינו גמור. רמברנט עונה בתשובה "אין באלכסנדר דבר שתאורה נכונה לא תוכל לתקן".
השאלה מתי עבודה (ציור או פיסול או צילום) גמורה היא שאלה שכל אמן שואל את עצמו. רמברנט, שנהג
לעבוד בתבליטיות גסה (כפי שראו זאת בני תקופתו) ב"אימפרסיו" (שכבות צבע עבות בעיקר של הצבעים
הבהירים כדי שהאור הנופל על התמונה ידגיש חלקים אלה לא רק בגלל צבעם הבהיר אלא גם בגלל מרקמם הבולט)
הואשם לא פעם ע"י בני זמנו שהשאיר את עבודתו 'לא גמורה'.
להלן כמה משפטים שיוחסו בזמנו לרמברנט ואשר נאמרו מן הסתם ללקוחות שהתקרבו יתר על המידה וחיפשו לשווא
את הגימור המלוטש:
"ציור נחשב לגמור ברגע שהאמן החליט כך"
"ציור גמור ברגע שהאמן סיים להביע את רעיונו "(ימי כיף)
"לציור לא צריך להתקרב. ריח הצבע עלול לקלקל את ההנאה. בציור מסתכלים מרחוק."
מעבר לאנקדוטות האלה, שיותר משהן מגלות תפיסה אסתטית, יש בהן ביטוי לחוסר סבלנות
ללקוחותיו - ברור שמה שרמברנט עשה זו קפיצה גאונית מתפיסה אחת של יופי, אסתטיקה ואומנות
לתפיסה אחרת -דיסוננטית יותר -פחות הרמונית, רוויות מתח ועלפי תפיסתם של בני זמנו - גסה.
באותו ענין: כשרודן עושה את מסעו המפורסם באיטליה ומסתכל בפסלים של מיכאלאנג'לו הוא כותב, שיותר
משהרשימו אותו הפסלים הגמורים הרשימו אותו העבודות שננטשו במהלכן-
חוג ציור באר שבע,חוג ציור רחובות |