פיסול ברשת

 

פיסול ברשת

פיסול ברשת,פיסול ברשת עם בטון, פיסול ברשת עם עיסת נייר

השימוש השכיח ביותר לרשתות הוא כבסיס, כשלד, לעבודת הפיסול. הרשת יציבה וקלה יחסית לעיצוב

והיא 'מקבלת' חומרים רבים כציפוי (פיסול בבטון, פיסול בפוליאסטר, פיסול בעיסת נייר).

אבל לפיסול ברשת יש זכות קיום בפני עצמ. ולא רק כבסיס לחומרים אחרים.

פיסול ברשת יכול להיות גם סוג של ציור. הקפלים על הרשת נותנים לעבודה איכות רישומים ממש.

והצל על הקיר שמאחוריה - יכול להיות יצירה בפני עצמה. יצירה דינמית. שמשתנה לפי האור.

לפי הזווית.

פיסול ברשת יכול להרגיש כמו פיסול בחלל: לפסל את החורים, את האוויר הכלוא ביניהם.

יש סוגים רבים של רשתות, מחומרים שונים, בעוביים שונים

רשת לולים, רשתות אלומיניום, רשתות מפלדת אל-חלד, רשתות ברזל שמתיישנות ומחלידות עם הזמן.

יש רשתות זהב ונחושת. רשתות צפופות יותר ופחות. יש רשתות יצוקות ורשתות ארוגות.

לפעמים אני אומר, שהרשת 'זוכרת': היא שומרת בתוכה כל תנועה קודמת, כל קימוט וכל מגע.(ימי גיבוש)

 וגם כמו הזיכרון: תמיד הוא ייתן את אותותיו, אבל אפשר, לפעמים, ליצור עבורו את ההקשר.

להשתמש בו עבור זיכרון אחר. למלא בו איזה חלל. לסתום בו איזה סדק (להעמיק בו סדק אחר)

 

 
 
פיסול ברשתפיסול ברשת

תלמידים באים, והולכים. לפעמים אני מלווה אותם שנים ארוכות, ובוקר אחד,

עם הטלפונים-של-תחילת-השנה, אני מבין שמיכל, שרק אתמול היתה בכיתה ב', כבר מתגייסת. 

ששחר, שרק שלשום נגע לראשונה בחייו בחימר, כבר מצטרף לקבוצת המבוגרים

[ומה זה אומר עליי? על המקום שלי בחיים? לאן אני הולך?].

ולפעמים הם משאירים אחריהם עבודות-לא-גמורות. כמו זו למשל. בסדנא בבאר-שבע.

אז נתתי לה מקום על המדף. כי גם בזה יש איזה סוג של זיכרון.

 

מתוך המיצב "קלע דוד" של האומנית רחל פריזר, מוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן, מרץ 2009.

 

 רות אסווה פיסול ברשת

היא אומנית אמריקאית ממוצא יפני.ילידת 1926 -היא החלה ליצור את המבנים השקופים האדריכליים הללו בשנות החמישים,

ובשנים האחרונות היא זוכה להערכה מחדש

כמי שהקדימה את זמנה. פסלי הרשת שלה אוירירים ,עדינים,מלאי דמיון וחיות. הם מורכבים,ומשתנים באופן מתמיד,ובוחנים

 את הקו והחלל. הם יוצרים צורות אורגניות(פקעות ,פירות,צמחים).

 הצורות בתוך צורות נושאות תחושה של הכלה-לידה והריון.

 

 
 

 חויאר סינסויאן ארכיטקט מכסיקני בעל חיבה לדפוסים מורכבים,בית הקונכיה הזה נבנה ב2006 תוך שימוש ביכולות של מבנה

רשת עם בטון מזויין-והכוונה היתה לבנות מבנה אורגני בעל צורה זורמת(Javier Senosiain)

 
 
 

  את נורמה מינקוביץ( Norma Minkowitz ) אני מכיר מתערוכת "סופה" בניו יורק-היא עובדת עם רשתות

 בצורה אחרת לחלוטין,(קשתות רכות תבולות בתמיסת אפוקסי שמחזקת אותן-לעיתים פשוט סריגה)

היא חולמת בצורה אחרת.

 

 .ג'ומי פלסנה ,פסל בנלאומי, יליד ברצלונה(1953),משתמש פעמים

 רבות בשכבות פיברגלס על גבי הרשת,ובתאורה ההופכת את הפסל

למקור אור ענקי.כאן (אני ראיתי את העבודה בטקסס) נשארה הרשת

חשופה.

 
 

©כל הזכויות שמורות - הסדנא לימודי אומנות ציור פיסול צילום עיצוב
לימודי אומנות | פיסול | ציור | צילום | עיצוב | אומנות שימושית | ימי כיף וגיבוש | עיצוב הבית
קידום אתרים | דיוור אלקטרוני  | אדריכלים  |  שיווק באינטרנט